התוצאה של אירועי חרם ובריונות בבית הספר כאלה יכולה להיות קשה מאוד, והם עלולים להותיר בנפשו של ילד או ילדה צלקות נפשיות עמוקות, אשר ילוו אותם לאורך כל חייהם. השאלה היא באילו מקרים החרם אליו נחשף הילד מהווה עילה לתביעה, בגינה הוא או הוריו זכאים לקבל פיצוי כספי
מידי שבוע מתפרסם מקרה של ילד או ילדה בבית הספר שעוברים חרם. רק לאחרונה נחרדה המדינה לאחר שפורסמו תמונות של תלמידה שעלתה במהלך שעות הלימודים על גג מבנה התיכון בו היא לומדת בבאר שבע ואיימה להתאבד, על רקע חרם קשה בבית הספר. בעוד הצוות ניסה לשכנע אותה לרדת היו מי מתלמידי בית הספר שתיעדו את האירוע, דחקו בה לקפוץ ואף פרסמו את התיעוד לאחר מעשה.
בשנים האחרונות אנו עדים לתופעות מטרידות שנדמה שהולכות ומתגברות של אלימות, רדיפות וחרמות בבתי ספר. התופעות הקשות חוצות מגזרים וקהלים ומופיעות בכל בתי הספר בכל הארץ. השימוש הגובר ברשתות החברתיות מעצים את התופעה אך גם זוכה לתשומת ציבורית הולכת וגוברת, ועימה עליה במודעות לנזקים הקשים וארוכי הטווח הנגרמים לילדים כתוצאה מפגיעה בבית הספר.
"ההורים לא יכולים להגן על הילדים בבית הספר"
פגיעה בבית הספר עשויה ללבוש צורות שונות. לא תמיד מדובר באלימות גלויה או קשה. לעתים מדובר באירועי הדרה וחרם, התלוצצויות לכאורה "תמימות" או מסע שמועות ארסי. אירועים כאלה, במיוחד כאשר הם מתמשכים, עלולים לפגוע בנפש הילד באופן קשה יותר מאשר אירוע אלימות חד פעמי.
לעתים "נשאבים" תלמידים אחרים לתוך האירועים, אשר מסיבות שונות, בין אם בשל לחץ חברתי, ובין אם בשל אי הבנה של חומרת המעשים, מצטרפים למציקים ולרודפים. הילדים מבלים בבית הספר חלק גדול משעות היום שלהם, ובפרק הזמן הזה הוריהם אינם יכולים להגן עליהם ולספק להם סביבה בטוחה – תפקיד המוטל על הצוות החינוכי של בית הספר. למעשה, גם הגורמים אשר אמורים להגן על התלמידים-המורים והמנהלים עשויים לתפוס דווקא את הקורבן כ"בעיה" וכך הופכים בעצם לשותפים במעשי הרדיפה.
התוצאה של אירועים כאלה יכולה להיות קשה מאוד, והם עלולים להותיר בנפשו של ילד או ילדה צלקות נפשיות עמוקות, אשר ילוו אותם לאורך כל חייהם. השאלה היא באילו מקרים החרם אליו נחשף הילד מהווה עילה לתביעה, בגינה הוא או הוריו זכאים לקבל פיצוי כספי/
הפרה של חוזרי המנכ"ל מהווה עילה לתביעה וקבלת פיצוי
במטרה להתמודד עם תופעת האלימות, הוציא משרד החינוך לאורך השנים חוזרי מנכ"ל עם הוראות מפורטות להתמודדות עם אירועי אלימות והצקה. בחוזרי המנכ"ל נדרשים צוותי בית הספר לנקוט בצעדים ליצירת אקלים בטיחותי בבית הספר וגם לנקוט צעדים ספציפיים בעקבות התרחשות אירוע אלימות. כך למשל, בין יתר החובות שמוטלות על בית הספר, שאי ביצוען, במקרה של חרם, מהווה עילה להגשת תביעה:
מעקב אחר היעדרויות תלמידים: ידוע כי היעדרויות תלמידים מנבאות מעורבות בהתנהגויות סיכון. על כן על המערכת מוטלת החובה לעקוב אחר היעדרויות תלמידים, למפות אותן ולדווח עליהן. בית הספר נדרש לבנות מערכת שבאמצעותה יקיים מעקב אחר היעדרויות ויפתח תוכניות התערבות עבור תלמידים שאינם מבקרים באופן סדיר בבית הספר או בשיעורים.
סט פעולות חובה: במקרה של הצקות ומעשי בריונות, כולל חרם, הפצת שמועות חוזרות ונשנות ולרבות בריונות חוזרת המופנית לאדם בנוגע למינו ולמיניותו, לרבות נטייתו המינית, בית הספר, מחויב לקיים שיחות עם התלמידים המעורבים. במקרה של בריונות חוזרת המופנית לאדם בשל מינו, מיניותו או נטייתו המינית יש לערוך את הבירור עם הפוגעים בנפרד תוך שמירה על פרטיות המעורבים. אם יש כמה נפגעים, יש לפגוש כל אחד מהם לחוד. במקביל, יש ליידע את הורי התלמידים המעורבים כמו גם ללוות את התלמיד הנפגע ולתמוך בו בעזרת אנשי המקצוע בבית הספר (יועץ או פסיכולוג). בנוסף, על מנהל בית הספר ועל צוותו לבנות תכנית אישית לתלמיד הפוגע שתכלול מרכיבים של השגחה, נוכחות וטיפול. כמו כן, מנהל בית הספר יידרש לכנס צוות בית-ספרי כדי לדון במקרה ולבנות תכנית התערבות כוללת ויצטרפו אליו מחנך הכיתה, מורים שהיו עדים לאירועים, פסיכולוג ויועץ, ובהתאם לצורך – מפקח כולל ו/או מפקח על הייעוץ ו/או גורם רלוונטי אחר. יודגש כי אם התכנית הבית-ספרית אינה מובילה לשיפור, יש לבנות תכנית התערבות בשיתוף מנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית. ככלל, יש לקיים הליך הוגן הכולל את שיתוף התלמיד והוריו ושמיעת עמדתם.
האם די בעצם הפרת הוראות החוזר על מנת שתהיה לילד שחווה חרם עילה לתביעה?
חרם, לצערנו, מהווה מצב שכיח מאוד, ולא די בעצם קיומו על מנת שתיווצר עילה להגשת תביעה. לצורך כך, נדרש מכוח פקודת הנזיקין, להוכיח כי נגרם לילד המוחרם נזק, בין אם נפשי, ובמקרים של אלימות הלכה למעשה, גם פיזית. הערכה לגבי מידת הפגיעה, צריכה להיעשות ע"י רופא פסיכיאטר מומחה או גורם מומחה אחר שיכתוב חוות דעת שמצורפת לתביעה שמוגשת לבית המשפט. לצד זאת, גם כאב וסבל ועוגמת נפש, מהווים רכיב אותו כוללים במניין הנזקים שנגרמו לילד.
האם יש דוגמאות למקרים בהם בית המשפט פסק פיצויים לילדים שעברו חרם?
בהחלט. כך למשל, משרדנו טיפל לאחרונה במקרה של נערה, תלמידה אשר הותקפה בגיל 14, מחוץ לכותלי בית הספר ולאחר מכן עברה מסכת התעללות בבית הספר עצמו. כל זאת, מבלי שהצוות החינוכי טיפל כיאות במקרים אלה ולא גרם להפסקת תופעות קשות אלה. לפני מספר חודשים, כב' השופטת טולקובסקי מבית משפט מחוזי מרכז, הכירה בהתנהלות הלקויה של הצוות החינוכי ופסקה לתובעת פיצוי גבוה בסכום של כמעט שני מיליון שקלים בנוסף קבע בית המשפט קביעות חשובות ביותר באשר להתנהלות ראויה של הצוות החינוכי, קביעות אשר יסייעו לנפגעים עתידיים נוספים בקבלת פיצויים. במסגרת פסק הדין, נכתב כי הצוות החינוכי בבית הספר לא הקדיש תשומת לב לבדיקת שלומה של הנפגעת ולא פעל לסייע לה להתגבר על הפגיעה שהייתה כרוכה באירוע התקיפה.
במקרה אחר, המדובר על תלמיד שחווה הצקות שיטתיות ומשפילות, לצד אלימות פיזית ונפשית רבה , שגרמו לו לנזק נפשי. במסגרת כתב התביעה, נטען על ידי הנער התובע כי המחנכים בבית הספר והמורים, לא נקטו אמצעים סבירים להפסיק מסכת זו של התנכלויות. בסופו של יום, בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה , פסק לתובע פיצויים בגובה מאות אלפי שקלים. בנוסף הבהיר בית המשפט כי הסגל החינוכי חייב לצפות את הסיכון כי מי מהתלמידים יפגע מאלימות בבית הספר או מחוצה לו. עוד נקבע כי על הסגל חינוכי לקיים נוכחות קשובה ואסרטיבית במחיצת תלמידיו. עליו לחנך לכיבוד הזולת ולזהירות מפני פגיעה בו ולהשגיח על התלמידים המועדים לפגוע ולהגן על התלמידים המועדים להיפגע.
מה הם אפיקי התביעה האפשריים במקרה של חרם כנגד ילד?
כאמור, המסלול הראשון הוא הגשת תביעה לבית המשפט , מכוח פקודת הנזיקין. מסלול זה, בניגוד לאפשרויות אחרות, אינו כולל תקרת פיצוי, שגובהו ישולם בהתאם להערכת הנזק ושיעור הנכות שנגרמה לילד. הפיצויים בתביעות כאלה יכולים להגיע למאות אלפים ואף מיליוני שקלים, ולסייע לילד הפגוע להתמודד עם אתגרי החיים בעתיד.
אפיק משפטי נוסף העומד לרשות הנפגעים, הוא תביעה לפי פוליסת תאונות אישיות לתלמידים. ביטוח תאונות אישיות לתלמיד מקנה, בין היתר, זכאות לפיצויים במקרה של נכות (פיזית או נפשית) – זמנית או קבועה – וכן במקרה של מוות, שנגרמו כתוצאה מתאונה. זו מוגדרת כאירוע פיזי, חיצוני, גלוי לעין, בלתי צפוי, הגורם לנזק גופני. בנוסף הפיצוי במסגרת הפוליסה אינו קשור לשאלה באשמת מי נגרם הנזיק או מי אחראי לקרותו.
בנוסף, קיימות כיום פוליסות פרטיות מסוגים שונים, במסגרתן אירועי אלימות, במיוחד כאלה שהותירו נזק משמעותי, יכולים להיחשב כאירוע מזכה לפי הפוליסה. המדובר למשל, בפוליסות כלליות לביטוח תאונות אישיות שרבים רכשו. יודגש כי תביעה מכוח פוליסת ביטוח תלמידים או פוליסה פרטית, אינה מונעת את האפשרות להגיש במקביל גם תביעה מכוח פקודת הנזיקין כנגד בית הספר
האם יש פרק זמן מירבי להגשת התביעה מאז מועד הטלת החרם?
אחת התופעות הקשות הכרוכות באירועי אלימות והתעללות בבית הספר, היא הבושה שחש הקורבן, אשר לעתים מאשים את עצמו באירועים תופס עצמו כ "ראוי להתעללות". תופעה נוספת היא חשש של הקורבן להתלונן, בין אם בשל פחד מנקמה ובין אם בשל חשש להיתפס כ"מלשן" או כמישהו שאינו חזק מספיק כדי להתמודד לבדו עם הבעיה. לעתים הילדים שנפגעים חוששים להתלונן ולפנות לעזרה, במיוחד עזרה מקצועית, במחשבה שפניה כזו תכתים את עתידם. כתוצאה מכל אלה, חולפות לעיתים שנים רבות בטרם נפגע או נפגעת יחליטו להכיר בפגיעה שנגרמה להם ויפנו לקבלת עזרה משפטית. החוק בישראל קובע כי תקופת ההתיישנות מתחילה להיספר רק לאחר שהנפגע מגיע לגיל 18. מצב זה מאפשר לנפגעים שחוו אלימות או התעללות כילדים להגיש תביעות, הן כנגד התוקפים והן כנגד המוסדות החינוכיים שלא הגנו עליהם ולא טיפלו בהם כראוי, גם לאחר שחלפו שנים רבות מאירועי האלימות.
כלומר, אין נחיצות להגיש את התביעה בסמוך למועד החרם?
זה אינו מדויק. הזמן שחלף מאז אירוע האלימות ועד להגשת התביעה עלול להקשות על ניהול התביעה, הוכחת עובדות המקרה, איתור עדים וכדומה. הנפגע עלול להיתקל בהכחשה או ניסיון להקטין ממשמעות האירועים, אך לעו"ד המטפל במקרה כזה ישנן דרכים לסייע בגילוי האמת והוכחת טענות הנפגע – כמו איתור מסמכים והתכתבויות, פרסומים ברשתות חברתיות, מסמכים רפואיים, תעודות שמראות ירידה בלתי מוסברת בהישגים או היעדרויות לא מוסברות וכדומה. עורך הדין המטפל יכול להיעזר גם בחוקרים פרטים, אשר יפעלו בשיתוף פעולה ולפי הנחיותיו ויסייעו באיתור עדים וראיות. אך אפילו אם בסופו של דבר לא ימצאו עדי ראיה או תיעוד ברור, לפעמים עדויות או ראיות יכללו "רמזים" ו"סימנים" מוכרים עבור אנשי המקצוע, שיאפשרו להשלים את החוסרים, לחבר את "התצרף" (פאזל) ולהוכיח את עובדות המקרה בבית המשפט.
הכותב הוא מומחה לדיני נזיקין.
